העליון : שכנות טובה וקירוב הלבבות

 בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור בבקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבה להימנע מנקיטת פעולות המונעות גישה חופשית לשטח הגג של בניין משותף המצוי ברח' אידלסון בתל אביב, וזאת על יסוד "זיקת הנאה מכוח שנים" לפי סעיף 94(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: הבקשה למתן צו מניעה זמני).

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

האם ד"ר דוד ביטון יכול לשמש תובע ייצוגי ? – קו עיתונות

לטענת המבקשים, החל משנות 70, ניתנה לדיירי הבניין, בהם המבקשים, גישה חופשית לשטח הגג לצורך טיפול בדודי השמש שהותקנו עליו ואשר משויכים לדירותיהם, אלא שבעת האחרונה המשיבה, אשר רכשה לפני כעשור את הזכויות בדירה השכנה וכן בשטח הגג המוצמד לה – נעלה אותו באופן קבוע. בצר להם, הגישו המבקשים ביום 23.9.2020 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (ת"א 52092-09-20) בה עתרו לחידוש הגישה החופשית לגג הבניין, ולצידה הבקשה למתן צו מניעה זמני לתקופת ניהול ההליך. בתגובתה לבקשה, טענה המשיבה כי הבהירה למבקשים זה מכבר כי תיעתר בחפץ לב לכל בקשה נקודתית לאפשר כניסה לשטח הגג לצורך טיפול בדודים המצויים בו, ומשכך אין כל הצדקה להעניק גישה חופשית לגג, קניינה הפרטי, ולהותירו פתוח ופרוץ לכל דכפין. 

לאחר קיום דיון במעמד הצדדים, דחה בית המשפט קמא, ביום 5.1.2021, את הבקשה למתן צו מניעה זמני (כב' השופטת עינת רביד). לעניין סיכויי הערעור, קבע בית המשפט כי עומדת בפני המבקשים משוכה גבוהה להוכחת תביעתם, וזאת בין היתר, לנוכח העובדה שהשימוש העומד בבסיס זיקת ההנאה הנטענת אינו יומיומי. בכל הנוגע למאזן הנוחות, סבר בית המשפט כי זה נוטה בבירור לטובת המשיבה, וזאת, בעיקר, בשים לב להצהרתה לפיה היא תאפשר למבקשים גישה לגג בהינתן הצורך ובכפוף לתיאום מראש, ובהעדר כל טענה מטעם המבקשים כי אין היא פועלת בהתאם להצהרתה זו. אשר לטענת המבקשים בדבר הצורך בטיפול מידי במצבים מסוכנים, אותה העלו לראשונה בסיכומיהם, קבע בית המשפט כי לא ניתן לקבלה, וזאת משנטענה מבלי שצורפה לה חוות דעת התומכת בה, ובנימוק כי ממילא בהינתן קרות אחד מהמצבים האמורים, יוכלו גורמי ההצלה לפעול בכל הדרכים המקובלות למניעתם מבעוד מועד. זאת ועוד, בית המשפט קבע, בהתבסס על מכלול הראיות שהונחו לפניו, כי הגג היה נעול לכל הפחות שמונה חודשים בטרם הוגשה התובענה, באופן שהבקשה למתן צו מניעה זמני אינה אלא בקשה לשינוי המצב הקיים, להבדיל משימורו. 

בבקשת רשות הערעור, חזרו המבקשים על עיקר טענותיהם בפני בית המשפט קמא, וטוענו כי שגה בית המשפט בדחותו את בקשתם למתן צו מניעה זמני. לעניין מאזן הנוחות, המבקשים מוסיפים וטוענים כי הסכמת המשיבה להעניק להם גישה לגג בהינתן צורך נקודתי איננה מספיקה, הואיל והנזקים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מאי מתן הסעד מקורם בהיעדר אפשרות הגישה לגג באופן מידי, בראשם היעדר היכולת לטפל "במצבים מסוכנים". משכך, כך נטען, אין אלא להסיק כי "הנזק שייגרם באי מתן הצו משמעותי וגדול" (סעיף 39 לבקשת רשות הערעור).

 

בית המשפט העליון קבע, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. טענתם העיקרית של המבקשים לעניין מאזן הנוחות נוגעת לנזק שייגרם להם, לדבריהם, כתוצאה מהגבלת אפשרות הטיפול בדודי השמש. דא עקא: כפי שציין בית המשפט קמא, וחזר וציין, המשיבה אינה חולקת על זכותם של המבקשים לתיקון או להחלפה של דודי השמש בהינתן הצורך. משכך, בהעדר טענה לפיה ביקשו גישה לגג מאחד מהטעמים המנויים והושבו ריקם, ומשתדירות הטיפול בדודים בשגרה, אינה יומיומית, קשה להלום את טענת המבקשים כי קבלת הבקשה למתן צו מניעה זמני צפויה לגרום להם לנזק משמעותי, וודאי שלא לנזק בלתי הפיך שאיננו בר פיצוי. בנסיבות אלו, ובהינתן מעמד הבכורה שניתן למאזן הנוחות, סבורני כי לא עלה בידי המבקשים להצביע על כל פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא המצדיק התערבות בה, לא כל שכן את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות למתן סעדים זמניים, המצויות בגדר שיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (ראו, למשל: רע"א 2701/20 ידיד נ' עו"ד ידיד, פסקה 15 (5.5.2020); רע"א 2553/20 אביב נ' סמדג'ה, פסקה 18 (7.6.2020); רע"א 5302/20 קבוצת אלירן בע"מ נ' שלם, פסקה 12 (27.8.2020)). 

בית המשפט העליון (כבוד השופט עופר גרוסקופף) בחר לסיים ההחלטה תוך שהביע צער על כך שהצדדים לא השכילו ליישב ביניהם עניין פשוט, שלא לומר טריוויאלי, ברוח של שכנות טובה, אלא נדרשו לתיווכם של עורכי דין ובתי משפט. לא זו הדרך בה ראוי ללכת, וטוב יעשו הצדדים אם ירפו ממלחמות המשפט, ויגיעו להבנות שלום. 

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחתה איפוא. משלא נתבקשו תגובות, ובתקווה כי הדבר "יסייע לקירוב הלבבות" כדברי בית המשפט העליון, לא נעשה צו להוצאות. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

השופט פסל את עצמו אך ידון בתיק בכל זאת

השופט פסל את עצמו אך ידון בתיק בכל זאת

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ח' קיציס) מיום 25.12.2018 בע"א 23926-10-17 לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

המערערת ערערה לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום בתביעה כספית שהגישו נגדה המשיבים 2-1. ביום 13.11.2018 פסל עצמו סגן הנשיא, השופט י' שינמן, מלדון בהליך בקובעו כי "לצערי כשנכנס המשיב לאולם הסתבר לי שאני מכיר אותו", וביום 25.12.2018 התקיים דיון בערעור בפני השופטת ח' קיציס, שבמהלכו הציע בית המשפט כי הוא יפסוק דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). משההצעה נדחתה, נקבע כי פסק הדין יישלח לצדדים. הצדדים הסכימו שקביעת בית משפט השלום כי התביעה נגד המשיב 3 מסולקת – תבוטל. בהמשך אותו היום, ולבקשת בית המשפט, המציא בא כוח המערערת תצהיר מסירה על ההחלטה האמורה למשיב 3 (להלן: התצהיר). עם קבלת התצהיר החליט גם מותב זה על פסילתו בקובעו –"נוכח זהות מאשר התצהיר-אין לי מנוס אלא לפסול את עצמי מלדון בתיק. צר לי על התמשכות ההליך, והעיכוב שנגרם לצדדים. התיק יובא לכב' השופט שפסר לקביעת אופן [כך במקור] המשך הדיון בתיק".

מכאן הערעור שלפנינו. בתמצית, נטען כי בית המשפט שגה עת פסל את עצמו מלהוסיף ולדון בהליך שכן אין בזהות מאמת התצהיר, שאין לו כל קשר או עניין בהליך, כדי להקים עילת פסלות. למצער, נטען כי היה על בית המשפט לשמוע את עמדת בעלי הדין טרם שיחליט בעניין.

המשיבים 2-1 סבורים כי דין הערעור להידחות, שכן לדבריהם מדובר בניסיון של המערערת לסרבל את ההליך ולהאריך את הטיפול בו. לגופם של דברים הם סבורים שיש מקום לכבד את החלטת השופטת לפסול עצמה. ביום 17.1.2019 הודיעו המשיבים כי מאמת התצהיר הודיע לבית המשפט קמא שהחתימה על התצהיר מטעמו זויפה לכאורה. המשיבים ציינו כי אין בכך כדי לשנות מעמדתם כאמור מעלה.

בתגובתה לערעור ציינה המערערת כי העובדה שמאמת התצהיר הודיע לבית המשפט קמא שחתימתו זויפה, לכאורה, אך מחזקת את טענותיה בערעור דנן.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בערעור על נספחיו ובתשובה לו, בא בית המשפט לידי מסקנה כי יש לקבלו ולהורות כי הדיון בהליך יוסיף להתקיים בפני השופטת ח' קיציס. סעיף 77(א)(א1)(1) לחוק בתי המשפט קובע כי שופט לא ישב בדין אם מצא כי "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת". אך לאחרונה ציינתי בעניין אחר כי "אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של השופט לאחד הצדדים להליך כדי להביא לפסילת המותב, ויש להצביע על 'קרבה ממשית' המבססת חשש ממשי למשוא פנים". הוטעם כי קרבה ממשית, כאמור, תיבחן בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה, בשים לב לאופי ההיכרות וטיב היחסים, משכם ומידת הקרבה לנושא הסכסוך הנדון בפני המותב (ע"א 3168/18 שפורר נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פסקה 4 (11.6.2018)). באותו עניין נקבע כי אמנם, מקום שבו מדובר ב"פסילה עצמית" מצד בית המשפט, נקודת המוצא היא כי יש ליתן משקל רב לתחושתו הסובייקטיבית של השופט, וכי לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטתו שלא להוסיף ולדון בעניין מסוים. עם זאת, צוין כי "עניין של מה בכך אינו יכול להקים עילת פסלות בהינתן העקרון הבסיסי שעליו אנו אמונים כשופטים ולפיו הזכות לשבת בדין משמיעה לנו גם את החובה לעשות כן" (שם, בפסקה 5).

האיזון הראוי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין מוביל במקרה דנן אל המסקנה כי אין כל מניעה שההליך יוסיף להתנהל בפני השופטת ח' קיציס. כמפורט בערעור ובתשובה לו, למאמת התצהיר אין כל זיקה שהיא להליך, והוא אינו צד לו. זאת ועוד – מהחלטת בית המשפט קמא לא עולה כי מדובר ב"קרבה ממשית" למותב אשר יש בה כדי להקים נסיבות אובייקטיביות המצדיקות את פסילתו בהתאם למבחנים שנקבעו לכך בפסיקה, וכבר נפסק שקשר "עקיף" הוא לבדו אין די בו כדי להקים עילת פסלות (ע"א 5197/10 שירותי בריאות כללית נ' ריקמן, פסקה 6 (16.8.2010)). דברים אלה יפים מקל וחומר בענייננו שבו כלל לא פורט בהחלטה מהו הקשר של המותב למאמת התצהיר. ההודעה שנמסרה לבית המשפט ולפיה חתימת האימות על התצהיר זויפה, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו.

אשר על כן, הערעור מתקבל והתיק יוסיף להישמע בפני השופטת ח' קיציס. המשיבים ישאו בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח.   

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל ריבים על מחצית דירה

ל' ניסן התשע"ז 17:34 26.04.2017

נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  

בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.

במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.

הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.

אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.

עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.

עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.

אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.

אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.

לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.

עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הקורונה אינה סיבה להתערבות בג"צ

בג"צ דחה על הסף עתירה שהוגשה בפניו בטענה שלאור מגפת הקורונה לא ניתן לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

עניינה של עתירה זו שהוגשה בימים אלו בבקשה לבטל את החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 18.3.2020, ולהורות על שחרורו ממשמורת של העותר 1. בפתח הבקשה ציינו העותרים, כי על אף שדרך ההשגה על החלטות בית הדין לביקורת משמורת היא בערעור לבית משפט לעניינים מנהליים, נבצר מהם לילך בנתיב זה, נוכח החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: התקנות). לטענתם, ערעורים על החלטות בית הדין לביקורת משמורת אינם באים בגדר העניינים המנויים בסעיף 3(א) לתקנות, או בהודעת מנהל בתי המשפט מיום 15.3.2020, ועל כן לא ניתן לדון בהם בעת תחולת התקנות. לפיכך מבקשים העותרים, כי בית משפט זה יפעיל את סמכותו השיוריות כבית דין גבוה לצדק, מכוח סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה.

בכ"צ לא מצא לנכון להעתר לבקשה. על-פי סעיף 3(ד) לתקנות "על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (5), רשאי נשיא בית משפט, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסויים הנמנה עם הענינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (5) לא יידון, או שהליך מסויים שאינו נמנה עמהם – יידון". ראו גם דברים מפורשים בעניין זה, שכתב מנהל בתי המשפט בסיפא להודעתו מיום 15.3.2020 (נספח ב' לעתירה). זו הדרך שהעותרים יכולים לנקוט בה, בצוק העיתים, ואין הצדקה לכך שבית משפט זה ידרש אל העניין.

בג"צ הדגיש, שבהפניית העותרים לדרך הדיונית הפתוחה בפניהם, אין משום נקיטת עמדה מצידו לגוף העניין.

העתירה נדחתה אפוא על הסף.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

בעל עבר פלילי מארץ המוצא ולא יוכל בינתיים לעשות עלייה לישראל

בעל עבר פלילי מארץ המוצא ולא יוכל בינתיים לעשות עלייה לישראל

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן בימים אלו בעתירה שעניינה בכך שיוענק לעותר מעמד בישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות). בקשתו של העותר לקבל מעמד כאמור נדחתה בהתחשב בעברו הפלילי במדינת מוצאו בהתאם לסעיף 2(ב)(3) לחוק זה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

ביום 6.12.2018 התקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירה. בעקבות שיג ושיח בין הצדדים ובהתחשב בהמלצתו של בית המשפט, הודיע בא-כוח המשיב כי העותר יוכל לפנות בבקשה נוספת למתן מעמד מכוח חוק השבות בחלוף שלוש שנים ממתן החלטתו של שר הפנים בעניינו, קרי מיום 6.12.2017 – בתוך פחות משנתיים מהיום.

נותרה אפוא שאלת מעמדו של העותר בישראל בשנתיים שנותרו עד שיוכל להגיש את בקשתו הנוספת. מבלי לפרט, יצוין כי בעת הזו העותר שוהה בישראל למעלה מארבע שנים. מרבית קרובי משפחתו שוהים בישראל, למעט אמו, והוא נמצא עמם בקשר ואף נעזר בהם לצורך מגורים. בנסיבות אלה, התבקשה המדינה לבחון את האפשרות להתיר את המשך שהייתו של העותר בישראל עד למועד שבו יוכל לשוב ולפנות בבקשה חדשה.

ביום 15.2.2019 הוגשה הודעה משלימה מטעם המשיב לפיה לא תינתן לעותר אשרת שהייה בישראל לפרק הזמן האמור. בהודעה צוין כי ביום 17.1.2019 נערך לעותר ראיון בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בבאר שבע, וכי במסגרתו לא הועלו טעמים מיוחדים המצדיקים את המשך שהייתו בישראל. בהמשך לכך, ביום 10.2.2019 נשלח מכתב בעניין מאת שר הפנים. בתמצית, המשיב עומד על כך שעברו הפלילי של העותר הכולל גם עבירות אלימות ורכוש, כמו גם העובדה שניסה תחילה להסתירו מהרשויות, מביאים לכך ש"ראוי יהיה לבחון את הסברה כי העותר אינו מהווה עוד סכנה לציבור במדינת נתינותו ולא דווקא בישראל". בנוסף, מציין המשיב כי העותר, שהגיע לישראל בהיותו בן 37, לא הצביע על נסיבות אישיות המצדיקות את הישארותו בישראל בתקופת ההמתנה.

בעת הזו, לאחר שהמשיב התיר לעותר להגיש בקשה נוספת למעמד בישראל בחלוף שלוש שנים מדחיית בקשתו הקודמת, נראה כי הדיון בעתירה מיצה עצמו. ניתן להצטער על כך שלא נמצאה הדרך להגיע להסכמה בעניין מעמדו הזמני של העותר בישראל בפרק הזמן האמור. זאת, בשים לב לכך שקריאת הריאיון שנערך עמו דווקא מלמדת כי רוב בני משפחתו מתגוררים בישראל, וכמו גם בהתחשב בעובדה שבארבע שנות שהותו בישראל לא נכשל בביצוע עבירות. אולם, במישור הפורמאלי, העתירה שהוגשה לא נסבה על החלטה זו שלא לאפשר את שהייתו בישראל בעת הזו שלא מכוח חוק השבות. על כן, אין מוצא מלקבוע כי הדיון בעתירה הגיע אל סיומו. יחד עם זאת, זכויותיו של העותר שמורות לו לנקוט בהליכים מתאימים בכל הנוגע לדחיית בקשתו להוסיף ולשהות בישראל. על מנת לאפשר לו לעשות כן, הצו הארעי שהוצא בתיק זה ייוותר בתוקף עד ליום 21.4.2019.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס – על פייק ניוז, גוגל ועל דברים שנראים אותו הדבר

עו"ד נועם קוריס –  על פייק ניוז, גוגל ועל דברים שנראים אותו הדבר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז כמו עכשיו. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר...

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו אלי חשדות ב 2014, וחקירה בישראל, ועוד מתוקשרת, ואפילו ב ynet  נכתב שהייתי 5 ימים בבית לצורכי חקירה, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים..."
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."
המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר ,nfc  אקדמיקס , ב  pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona)

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים. 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי המילים, הטובים והטובים יותר.