יום ראשון, 14 בפברואר 2016

הסדרים והקפאות הליכים של חברות בקשיים

מה השיקולים של ביהמ"ש בבואו לאשר בקשה של חברה להקפאת הליכים.

השיקולים של הגורמים השונים שמעורבים בתהליך בדבר איזה מסלול לבחור:
שיקולי בית משפט -  לתת חברה אפשרות או לא.
שיקולים בעלים ומנהלים – לכאורה מצד אחד בישראל בהרבה מאוד מהמקרים הסיכוי של הבעלים להישאר בעלים של החברה אם היא הגיעה לקשים הוא לא גדול אלא אם כן אשר לבצע הסדר בקלות. לפעמים כן. לכן הנטיה הראשונה של הבעלים היא ש"יתמודדו". מצד שני, בגלל שאנו מדינה קטנה יחסית בהקשרים האלה, לא תמיד טוב להם שיזכרו אותם ככאלה שהחברה הגיעה לפירוק והם לא הגיעו להסדר. ברור שבשביל המוניטין האישי עדיף שחברה הגיעה להסדר ולא פירוק. שנית, כשחברה מגיעה להסדר הנטיה ללכת לכיוון של חקירות / תביעות אישיות כנגד המנהלים, היא הרב היותר נמוכה מצד שני, כשחברה הולכת לפירוק ואין אלטרנטיבה, הנטיה גבוהה יותר, יש לבעלים ומנהלים מעבר למוניטין שחברה תגיע להסדר בין אם יש בהסדר תניית פטור שפוטרת אותם מאחריות כי הסכימו להסדר או בין אם אין כי הנטיה נמוכה יותר מאשר אם הלכו לפירוק. לכן מעבר לשיקול אם אפשר להבריא את החברה, אם אפשר ללכת לכיוון של הסדר חוב זה טוב יותר. לרבות, אם מדובר במנהלים שהם שכירים, ישנו אלמנט של מוניטין אישי.
אלמנט נוסף, שייחודי למדינת ישראל, והוא לפעמים השיקול המכריע. בשיטת המימון בישראל, הרבה מהחברות, הבעלים / המנהלים ערבים אישית לחלק לא קטן מחובות החברה וכשהחברה קורסת גם הם במצב קשה. זה אומר שקודם כל אם החברה הגיעה להסדר טוב יותר וכמה שיותר נפרע לנושים על חשבון החוב, הנטל שמוטל עליהם גם ירד, בפרט אם מדובר בנושים לבנקים, שאלו המבוטחים, יש להם אינטרס לסייע להסדר כי זה מקטין את הנטל שמוטל עליהם. אפשר לפי הפסיקה, ב10 שנים האחרונות, אגב זה שמבצעים הסדר לחברה לבצע בד בבד וכרוך בכך הסדר לערבים לחובות החברה, הבעלים או מנהלים שיפטיר אותם מהערבות שלהם והאחריות שלהם לחובות החברה. אדם רגיל שבמצב כזה חייב כספים ולא יכול לפרוע אותם זה הליך של פשיטת רגל, מדובר בהליכים ממשוכים ומורכבים, לא סימפטיים למוניטין ולמה שמסביב (חשבונות בנק), גם אם עשית הסדר בפשיטת רגל זה מותנה בתשלום של למעלה מ30% של החובות וזה ותהליך ממושך ובעייתי מאוד. אם כשאתה מבצע הסדר לחובות החברה אתה מוציא את הערבים נקיים, זה צ'ופר עצום מבחינתם.
"שבירו תעשיות זכוכית" – שם מדובר בשני אחים שהיו הבעלים של העסק, היו ערבים אישית לבנקים ולכל מיני גורמים שונים, במצד שני היה להם ידע חשוב להמשך קיומה של החברה, כל הגורמים ששקלו לקנות את העסק, ביקשו שימשיכו להיות בעסק, להם גם היה טוב, בסופו של דבר, כשנכנסנו להקפאת הליכים, כדי לתת להם שקט ושלא יטרידו את הנושים מסביב, ביקשנו מהם תצהיר גילוי נכסים (מפרט בתצהיר כל הרכוש הפרטי שיש לו ומתחייב ולא לבצע הברחות ואומר לנושים שיעבו אותם בשקט). היו בתי שמפט בעבר שלצד צו הקפאת הליכים לחברה, נתנו צו הקפאת הליכים לבעלים, כלומר, הנושים של הבעלים לא יכולים לפעול כנגדם, אחר כך הפסיקה קבעה שאי אפשר לכרוך אחד עם השני ויצרה הפרדה. מה שאנחנו עשינו ביקשנו שקט לתקופת ביניים. כשבא משקיע שרצה לרכוש העסק, הוא התנה את זה שרק אם הם ימשיכו לעבוד בעסק.
הסבירו לבית המשפט, כל הרכוש שווה 500, בגלל שנכנסים להסדר עם המשקיע, מתוך המשכורות שלהם והמשקיע יתן 750 וזה ילך לקופת ההסדר של הנושים וישולם לאלה שיש להם ערבויות אישיות שלהם, זה יותר גבוה מהנכסים שיש להם.
שני פסקי דין חדשים יצאו בהקשר זה ע"י השופטת אלשייך: אחד אמר שאי אפשר – בטענה כי ערבות היא זכות מעין קניינית, אי אפשר לכפות על הנושה ולהפקיע מידיו את הנכס שיש לו כי ישנה אינטרס בנכס חברה (הרי בהסדר נושים כופים על המתנגד). 5 ימים לאחר מכן, אותה שופטת בפס"ד מנומק אומרת שנכון שכתבה לפני 5 ימים שמדובר בזכות מעין קניינית אבל יש נסיבות שצריך לקחת בחשבון, ובנסיבות של חדלות פירעון השיקול המכריע הוא השיקול הקולקטיבי והוא צריך לגבור על השיקול הפרטי של נושה כזה או אחר.
לכן בנסיבות מסוימות כמו שהתקיימו כאן, ישנה כדאיות וההסדר אושר ונעשה הסדר אישי שהפטיר מחובתם לחובות החברה. למעשה ישנה קבוצה חדשה של נושים, קבוצת בעלי ערבויות, תתחלק בכסף הזה בנוסף לתשלום הסדר ואלו יקבלו 15% מתוך התרומה שהבעלים מביאים, יוציאו צו שמפטיר את הבעלים מהחובות שלהם ובכך הכל יפתר.
אז מה קרה ב5 ימים? לפי ההסכם עם המשקיע היו אמורים לעבוד בעסק ולקבל משכורת ומתוך זה לשלם לנושם על חשבון החובות, במקום למכור את הבית, נתן כסף כאילו פדו את הערך של הנכס ונשארו בעלים של 20% ממניות החברה עסק. השופטת לא אהבה את זה וחשבה שלא נרתמו מספיק. באנו ושכנענו אותם ואת המשקיע ולשנות את ההסדר ואת התרומה להוסיף לטובת הנושים בסכום שיצטרף ויגדיל את התשלום שהם נותנים לקופה בסכום נוסף. לכן בסופו של דבר, הם נותנים יותר. אסיפת הנושים אישרה ברוב הדרוש, 75%, ואגב זה נתנה השופטת את האישור לבצע הסדר אישי למנהלים, אגב ההסדר של החברה, לבעלי המניות, נעשה בלי הליכי פש"ר, בלי 19א'.

זהו דבר משמעותי לבעלים, זה אומר שלא משנה אם הבעלים ישארו בעסק או לא, אך אם אתה ערב אישית ובמסגרת ההסדר תוכל להסדיר נכסים אישיים שלך, ולאחר מכן תקבל צו הפטר, זה שיקול מאוד משמעותי בשבילם.