יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

מדינת ישראל גן העדן לחייבים – הקמפיין של ערוץ 10

מדינת ישראל גן העדן לחייבים – הקמפיין של ערוץ 10

עד כמה שזה עצוב אולי זה לא מפתיע, שערוץ 10 יצא בקמפיין לאומי להפיכתה של מדינת ישראל לגן העדן של החייבים המסרבים לפרוע את חובותיהם תוך זלזול מתמשך בחוק ובפסיקות בתי המשפט בישראל.

כך, באמצעות הכוחות האדירים הכרוכים בהיות ערוץ 10 אמצעי תקשורת מרכזי וערוץ טלוויזיה ציבורי חבר ערוץ 10 באמצעות מספר תוכניות המשודרות בו ובהובלת צינור לילה בהנחיית גיא לרר לקמפיין משותף עם ח"כ בועז טופורובסקי שכבר הספיק בקרירה הקצרה להותיר מאחוריו את הריסות מפלגת צבר והתאחדות הסטודנטים הארצית, כמו גם לא מעט נושים הסובלים מאי תשלום החובות שהותיר אחריו.

בתוכנית היומית צינור לילה אף נלקח קמפיין גן העדן לחייבים צעד קדימה, באמצעות שבוע איקיוטק הראשון ושבוע איקיוטק השני, אשר מטרותיהם המוצהרות הינן הפרעה ומניעה של תשלום חובות של חייבים לחברה פרטית שסיפקה שירותים.

אומנם גיא לרר הודה שקיימים חובות וקיימים חייבים אך עובדה זו לא הפריעה לו להפעיל את כל כוחו של הערוץ (כולל דף הפייסבוק של התוכנית), בכדי למנוע את תשלומם של החובות על ידי החייבים בישראל, בהתאם לדין.

כדאי אולי להיזכר, שהפיכתה של ישראל לגן העדן הבינלאומי לחייבים סרבנים משרת אולי יותר מכל את ערוץ 10 עצמו שהנו סרבן חובות מועד, וכפי שתואר בערך בויקיפדיה "נושא הפסדים שוטפים מאז הקמתו וחובותיו בסך 60 מיליון שקל למדינת ישראל, כמו גם חובות נוספים (המובטחים בערבות אישית של מימן) לקרן אוריגו (30 מיליון שקל) ולקרן לקולנוע (20 מיליון שקל) שעלולים להביא לסגירתו."

אולי מתוך אותו האינטרס הברור של ערוץ 10 לשנות את כללי השלטון, החוק והסדר בישראל צורפה לקמפיין גם התוכנית בערוץ 10 "הכל כלול", בה הצליחו בערוץ 10 לפרש אמירה תמימה לכאורה של השר גלעד ארדן שטען "שלא צריך להיבהל מכל מכתב מעורך דין" ועשו ממנה כותרת שאינה תואמת את התוכן לפיה השר ארדן קבע שלא צריך לשלם את החובות לחברת איקיוטק.

יכול להיות שהחובות לחברת איקיוטק הם רק הסימפטום אבל במדינה שמאפשרת לערוץ ציבורי מוביל לצבור חובות ולא לשלמם, אולי לא מפתיע שקם אותו ערוץ ויוצא בקמפיין התנערות מהחוק והמשפט במדינה, תוך הפעלת כל כוחו ליצירת גן העדן לחייבים סרבני תשלום במדינת ישראל.

יום שבת, 6 בספטמבר 2014

נועם קוריס חושף את שלב הראיות בפרשת איקיוטק...



יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

למה בית המשפט אישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק / מאת עו"ד נועם קוריס

למה בית המשפט אישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק ?
מאת עו"ד נועם קוריס

חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 מבחין בין חתימה אלקטרונית מאובטחת, הנדרשת לצורך ביצוע פעולות הדורשות אבטחה משמעותית, כפעולות בחשבון הבנק לבין חתימה אלקטרונית או חתימה דיגיטלית רגילה, המוגדרת בסעיף 1 לחוק כ"חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני,
שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני"

יוצא, שבעידן המידע די בסימן אלקטרוני או מידע אלקטרוני בכדי להוות חתימה, לפחות במקרים מסוימים כך שבפרשה בה נטל הכותב חלק כיועץ משפטי לאחרונה ולמרות הביקורות הרבות על התנהלותה של חברת איקיוטק ואפילו הקמפיין שנערך נגד איקיוטק במגוון אמצעי תקשורת וביניהם התוכנית צינור לילה, המשיכו להתקבל החלטות בתי המשפט שהכשירו את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק. בפסק הדין בעניין איקיוטק נ' בטיטו, כמו גם בפסק הדין איקיוטק נ' יעל ארפי חזר בית המשפט ואישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק תוך שקבע, שבמילוי פרטים אישיים בטופס באינטרנט ולחיצה על כפתור 'אישור' אלקטרוני יש משום מעשה המייצר התחייבות חוזית "ניתן בימינו להכיר באישור כזה. שנעשה ע"י הנתבעת עצמה. לפיכך ניתן פסק דין"

פסקי הדין של בתי המשפט מלמדים שיחד עם ההתקדמות הטכנולוגית מתקדם גם עולם המשפט ובימינו כקביעת בית המשפט בת.א. 181890/02  "אין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים  על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב" 

באותה מידה יש להניח, שבית המשפט היה קובע, כי פעולות שבוצעו מכרטיס פייסבוק של פלוני בוצעו על ידו כמו גם מיילים שנשלחו מתיבת ג'מייל של אלמוני נשלחו ביוזמתו.

למרות הזעם על איקיוטק והליכי המשפט אותם היא נוקטת, נראה שבסופו של דבר ימשיך עולם המשפט לצד הטכנולוגיה ויכיר לפחות בדרך כלל, כי פעולות שנעשות בשמו של אדם באינטרנט בכרטיס הפייסבוק שלו או במילוי טופס אינטרנטי אחר על ידו, נעשות על ידו ולפחות ככל שלא יוכח אחרת.



יום שישי, 22 באוגוסט 2014

סוקרטס

ציטוטים מאת: סוקרטס

יום אחד בא אל סוקרטס אדם אחד ואמר לו, "שמע, סורקטס,
אני חייב לספר לך איך מתנהג חברך."
"רגע," קטע אותו סוקרטס, "לפני שאתה מספר לי את זה,
האם העברת את הדברים שאתה רוצה לספר לי דרך שלוש
המסננות?"
האיש הביט בו במבט מופתע. "מסננות?!" שאל.
המשיך סוקרטס ואמר, "כן, לפני שמדברים, תמיד צריך להעביר
את מה שרוצים לומר דרך שלוש מסננות. המסננת הראשונה היא
מסננת האמת. האם בדקת אם מה שאתה רוצה לספר לי הוא
אמיתי והאם אתה בטוח שהדברים מדויקים לגמרי?"
"לא," השיב האיש, "רק שמעתי שמספרים את זה ו.."
"נמשיך!" קרא סוקרטס. "המסננת השנייה היא מסננת המידה
הטובה. האם מה שאתה רוצה לספר לי הוא דבר טוב?"
"לא," השיב האיש. "לרוע המזל, הדברים אינם טובים כלל
וכלל. ההפך מזה הוא הנכון…"
"המממ!" המהם הפילוסוף. "בוא נבדוק בכל זאת גם את
המסננת השלישית, מסננת התועלת. האם יש תועלת בדברים
שאתה רוצה כל כך לספר לי?"
"תועלת? לא ממש…" השיב האיש.
"אם כך, בוא לא נדבר על זה עוד!" אמר סוקרטס. "אם מה
שאתה רוצה לספר לי הוא לא אמיתי, לא טוב ולא מועיל – אני
מעדיף לא לדעת במה מדובר, וגם לך אני מציע לשכוח את הסיפור
כולו.

יום רביעי, 6 באוגוסט 2014

עו"ד נועם קוריס - עמותת אור למשפחות

ארכיון הבלוג