עו"ד נועם קוריס- בג"צ 77201/96- איגוד שמאי ביטוח בישראל נגד המפקח על הביטוח ואח'
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
העותרים תוקפים בעתירתם את ההסדר הקיים בענף ביטוח הרכב שלפיו חברות הביטוח דורשות מסוכני הביטוח ומהמבוטחים לפנות, במקרה של גרם נזק לרכב ולצורך שומת הנזק, לשמאים המועסקים על-ידיהם (שמאי בית) במקום לפנות לשמאים עצמאים (שמאי חוץ). לטענת העותרים, ההסדר הקיים נוגד את תכלית חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח) והוא נגוע בניגוד עניינים. הם דורשים מהמפקחת על הביטוח (המשיבה 1; להלן – המפקחת) להפעיל את סמכותה על-פי חוק הפיקוח ולאסור על חברות הביטוח להעסיק שמאי בית בענף ביטוח הרכב.
בית-המשפט העליון פסק:
א. (1) באופן עקרוני, העובדה שכלל מסוים חל בתחום המשפט הציבורי, ואפילו אם הכלל נולד בתחום המשפט הציבורי, אינה שוללת את תחולת הכלל גם בתחום המשפט הפרטי. במסגרת זו הכלל האוסר ניגוד עניינים נקלט בתחום המשפט הפרטי, והוא חל בתחום זה בהקשרים שונים (655ו – ז, 656ב).
(2) תחולתו של כלל איסור ניגוד העניינים על שמאי רכב נובע מחובת הנאמנות של השמאי כלפי המבטח וכלפי לקוחו, והיא מעוגנת בחקיקת המשנה ובכללים שנקבעו לעניין פעולתם של שמאי רכב (657ד – ו).
(3) שמאי בית אינו מצוי במצב של ניגוד עניינים כאשר כל תפקידו הוא לברר עבור חברת הביטוח את החבות של החברה כלפי המבוטח. אולם המצב שונה אם שמאי הבית הוא השמאי היחיד הקובע את שומת הנזק, ושומה זאת אמורה לחייב גם את המבוטח. במצב כזה השמאי חב נאמנות גם לחברת הביטוח וגם למבוטח. זהו מצב של ניגוד עניינים, ולכן הוא מצב פסול (658ג – ד).
(4) באופן פורמאלי, שמאי הבית אינו קובע את שומת הנזק כשומה יחידה המחייבת את המבוטח. המבוטח רשאי תמיד לבקש ולקבל שומה אחרת משמאי חוץ, ואולם, באופן מעשי השומה הנערכת על-ידי שמאי הבית היא בדרך-כלל השומה היחידה (658ה – ו).
(5) אשר-על-כן המצב הקיים בענף ביטוח הרכב ביחס לפעולתם של שמאי הבית הוא מצב של ניגוד עניינים דה-פקטו. די בכך כדי להצדיק ולהצריך הסדר של המצב הקיים על-ידי המפקחת על הביטוח, אשר יימנע את ניגוד העניינים הקיים לגבי שמאי הבית או יצמצמו (659א – ג).
ב. (1) לשאלת סמכותה של המפקחת לקבוע הסדר כללי כאמור, סעיף 60(א) לחוק הפיקוח מקנה למפקחת סמכות לברר את "תלונות הציבור" בדבר פעולה של מבטח או סוכן ביטוח. מכאן, שהמחוקק הקנה למפקחת סמכות מפורשת להתערב ביחסים החוזיים שבין מבטחים למבוטחים, וזאת, על-פי לשון הסעיף, בין לעניין מקרה מסוים ובין בעניין כללי (641ג – ד, ו – 642ב, 643א – ב).
(2) פירוש רחב של סמכות המפקחת – שאינו מגביל את סמכותה להתערב רק במקרים ספציפיים – מתבקש גם מתכלית החוק, שהיא – להגן על המבוטחים. מכאן, שאם המפקחת מגיעה למסקנה, אגב בירור תלונה, כי עצם ההסדר הקיים בתחום שמאות הרכב הינו בגדר ליקוי, אם משום שאינו חוקי ואם משום שאינו ראוי מטעם אחר, יש בידה סמכות להורות לכל חברות הביטוח לתקן את הליקוי (642ד, ז).
(3) במקרה שבו הימנעות של רשות מינהלית מהפעלת סמכותה מגיעה כדי מחדל שלא כדין, בית-המשפט יכול לצוות על הרשות להפעיל את סמכותה בשלוש דרכים: הוא יכול לצוות על הרשות להפעיל את הסמכות כפי שייראה לה בנסיבות העניין (התערבות צרה); הוא יכול להכתיב לרשות כיצד להפעיל את הסמכות (התערבות רחבה) והוא יכול להורות לרשות להפעיל את הסמכות תוך שהוא מנחה אותה לגבי הדרך שבה עליה לפעול (דרך ביניים) (643ו – 644ב).
(4) במקרה הנדון אין זה ראוי שבית-המשפט יורה למפקחת כיצד עליה להפעיל את סמכותה. זאת, משום שהחוק הקנה למפקחת את הסמכות לתיקון ליקויים בתחום הביטוח. מדובר בסוגיה מורכבת שנכלל בה מספר ניכר של גורמים: נורמות, אינטרסים ודרכים. כן, קשה מאוד לפתור אותה באמצעות כללי המשפט או נוסחת איזון. על-כן עדיף שבעיה זו תיפתר על-ידי הרשות המוסמכת בדרך של בחינה יסודית, משא ומתן ופשרות (644ד – ה, 646א – ב).
ג. (1) הטענה שיש מקום לרופף את הפיקוח על הביטוח כתוצאה טבעית ורצויה של הנטייה לעודד שוק חופשי אינה נתמכת על-ידי חוק הפיקוח שתכליתו העיקרית היא להגן על המבוטחים. ההגנה על היציבות הפיננסית של המבטחים היא רק תכלית משנה לתכלית עיקרית זו (650א – ב, ד, 651ג – ה).
(2) טענה זו גם אינה נכונה מבחינה עניינית, אלא להפך, דווקא הגברת מקומו של השוק החופשי בחברה מעוררת את חשיבות הפיקוח, שכן חופש אין פירושו הפקרות (650ב).
(3) גם בהנחה שפיקוח על עסקי הביטוח מהווה פגיעה בחופש העיסוק, הרי מדובר בפגיעה המבוססת על הסמכה מפורשת בחוק, והיא נועדה לתכלית ראויה (649ו).
(4) אשר-על-כן אין מקום להניח כי עקרונות השוק החופשי נוגדים את הצורך בהפעלת פיקוח על עסקי הביטוח לשם השגת התכלית של הגנה על הצרכנים (648ה, ז – 650ה).
- עו"ד נועם קוריס - ת.א. 1586/09- איילת חיות נגד טלר...
- עו"ד נועם קוריס - בגצ 1074/93 היועמ"ש ואח' נגד בית...
- בג"צ 7852/98 ערוצי זהב ושות ואח' נגד שרת התקשורת ו...
- ערבות בנקאית אוטונומית ואשראי דוקומנטרי/ עו"ד נועם...
- סקירה של אמצעי תשלום ישנים וחדשים/ עו"ד נועם קוריס...
- סודיות בנקאית/ עו"ד נועם קוריס
- הטעיה, עושק וכפיה ביחסי בנק לקוח - עו"ד נועם קוריס...
- יחסי בנק לקוח - עו"ד נועם קוריס...
- אמיר גנס מנצח את וואלה! ידיעות כלכלה
- איסור על צילתוקים - עו"ד נועם קוריס - ת.א. 1586/09...
- בג"צ 5551/14 מרכז הכוכביות הארצי בע"מ נגד משרד התק...
- בג"צ 6481/94- טלעד שירותי מידע טלפוניים נגד משרד ה...
- התניית שירות בשירות / עו"ד נועם קוריס...
- עו"ד נועם קוריס - בג"צ 508/98- מת"ב מערכות תקשורת בכבלים בע"מ ואח' נגד הכנסת ואח'
- עו"ד נועם קוריס - ע"א 2082/09 יורוקום די בי אס בע"מ נגד בזק חברת תקשורת ואח
- בג"צ 6487/00 רשת חברת תקשורת והפקות בעמ נגד ממשלת ישראל ואח'
- הודעת צד שלישי בתובענה ייצוגית - עו"ד נועם קוריס - פס"ד קורל...
- רציו - בג"צ 1255/94 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שר התקשורת..
