הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016
- עו"ד נועם קוריס- פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החוק... חלק 1
- עו"ד נועם קוריס - פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החו... חלק 2
- עו"ד נועם קוריס- הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי... חלק 3
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 4
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 5
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 6
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 פר... חלק 7
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 8
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כל... חלק 9
לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00
- פרוטוקול הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי מיום 1...
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 2
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 3
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 4
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 5
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 6
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 7
- מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-20...
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א)
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א' פרק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ה')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים ו'- ז')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלקים ח'- ט')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלק י')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים יא' - יג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק יד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות)
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק א'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ג'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ה'-ז'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ח'-י
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים יא'-יב'
סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016
נכחו:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אורי מקלב – מ"מ היו"ר
עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
|
–
|
מיכל אלבז
|
מנהל מח' משפטית-אפוטרופוס כללי, משרד המשפטים
|
–
|
איתי הס
|
עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים
|
–
|
בן ציון פיגלסון
|
משפטן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
|
–
|
יוסף חיים זינגר
|
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר
|
–
|
טדי שוראקי
|
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי
|
–
|
עדנה מרציאנו
|
עורכת דין, המוסד לביטוח לאומי
|
–
|
עדי כהן אמין הגר
|
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
|
–
|
יוסף פולסקי
|
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
|
–
|
אופירה ריבלין
|
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
|
–
|
יעל שני
|
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
|
–
|
מיכל סיני לויתן
|
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
|
–
|
שירלי אבנר
|
שדלן, איגוד הבנקים בישראל
|
–
|
פרופסור שלום לרנר
|
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
|
–
|
מירב אביטל מגן
|
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
|
–
|
לבנת קופרשטיין דאש
|
ההסתדרות הכללית החדשה
|
–
|
גלילה הורנשטיין
|
יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות
|
–
|
ענת פילצר סומך
|
יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח
|
–
|
ירון אליאס
|
סמנכ"ל עמותת ידיד
|
–
|
רן מלמד
|
פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין
|
–
|
חנה אפרת קומט
|
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין
|
–
|
פינחס מיכאלי
|
חבר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל
|
–
|
יצחק רייס
|
חוקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים
|
–
|
שי קידר
|
בעלים, שותף מנהל, משרד עו"ד
|
–
|
עופר שפירא
|
שומרי משפט רבנים למען זכויות האדם, מנהלת תחום צדק חברתי
|
–
|
עידית לב
|
סגנית מנהלת גבעת הפרחים
|
–
|
אילת מיזלין
|
חקלאית
|
–
|
נעמה מיזלין
|
עורכת דין
|
–
|
דנה צדוק
|
עורכת דין, עמותת CFOS
|
–
|
קרן רייבך סגל
|
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי:
גור בליי
נעמה מנחמי
סגנית מנהל הוועדה:
נטלי שלף
רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי
היו"ר ניסן סלומינסקי:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016. צהריים טובים לאנשי הממלכה, לגופים. רן, אתה נמצא אתנו באופן קבוע, אנשי הבנקים. אנחנו מתקדמים. אנחנו עוסקים בתאגידים. יש לנו כמה נושאים שהם הליבה, אבל בהם אנחנו רק קיימנו דיון, השארנו את זה פתוח. ככל שעובר הזמן וגם המציאות, אז לפעמים דרך המציאות מקבלים תשובות שעוזרות לנו לפתור, לאיזה כיוון אנחנו רוצים לחתור, ואילו שינויים אנחנו רוצים לעשות. את זה נעשה, אבל בינתיים אנחנו מתקדמים בחלק שהוא פחות סוער, או פחות דרמטי, פחות נתון במחלוקת. נתקדם עם זה, ובעזרת ה' – אנחנו מתמידים. לא נסיים את הכול היום, אבל נתקדם. יש בקשה של יהודי מכובד שמלווה אותנו כל הזמן בנאמנות ובמסירות שנחזור ל-82 להערות מסוימות. פרופסור שלום לרנר. מפני הכבוד אליך ואל הגוף שאתה מייצג, נחזור ונראה מהם הדברים, ונראה אם זה על דעתנו או לא.
גור בליי:
רק למקם את זה, מסמך ההכנה התייחס החל מסעיף 83 והלאה, אבל לפרופסור לרנר הייתה הערה, ויכול להיות שהדיון בעניין הזה לא מוצה. סעיף 82 לא מופיע במסמך לפניכם, אבל אני אקריא אותו שנדע על מה מדובר ואז נשמע אם יש הערות גם לאחרים. סעיף 82 עסק בהגשת הצעות לבית המשפט. ההצעה העיקרית שלנו הייתה להעלות את הדברים העיקריים מרמת התקנות לרמת חקיקה ראשית בגלל החשיבות של העניין.. הנוסח שהצענו בהקשר הזה – אני אקריא אותו – ומקובל גם על משרד המשפטים, גובש ביחד אתם הוא:
"82. הגשת הצעות לבית המשפט –
(א) הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי, שגיבש לפי סעיף 81, וישלח העתק ממנה, או מהן, לממונה.
(1) הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו, והמועדים שבהם יבוצעו האירועים המהותיים הנדרשים לביצוע התכנית;
(2) ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית;
(3) התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד, והוויתורים שיידרשו מהם, תוך השוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות אחרות לתכניות השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית פיגורים;
(4) אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד, ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים;
(5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בסעיף קטן זה – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.
(ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעת תכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה".
שלום לרנר:
אני רק רוצה להעלות נקודה ספציפית. יש לי גם הסכמה, דיברתי על זה עם אנשי משרד המשפטים. יש הסכמה עקרונית, אין בינינו מחלוקת מהותית, רק השאלה אם צריך להדגיש את זה או לא. אני מתכוון לקטע שאומר "יכול שתכלול ריבית פיגורים". מה המיוחד בריבית פיגורים שאותה הדגישו במפורש? המיוחד בריבית פיגורים שהיא לא נושאת חן בעיני הצעת החוק בהקשר אחר, בהקשר רחוק מאוד, בסעיף 243. שם כתוב שהחוב שמובטח, אף על-פי ששוויו של הנכס מעל החוב, והוא כולל גם את הסכום של ריבית פיגורים, החלק הזה של ריבית פיגורים לא מובטח. היה פסק דין שנקרא פסק דין בנימין, שכולם בשטח מכירים אותו, שהוא קבע לא רק לגבי ריבית פיגורים, אלא גם לגבי ריבית מוסכמת, שאפילו אם הצדדים הסכימו בתכנית לשלם לנושים המובטחים – ואולי גם לא – ריבית מיוחדת, ההסכמה של הצדדים לא תקפה, ובתקופה הזאת של ההליכים תוכר רק ריבית לפי חוק פסיקת ריבית, ולא ריבית מיוחדת. פסק הדין התייחס בצורה שווה לריבית מוסכמת גבוהה ולריבית בגין פיגורים. פה מתייחסים דווקא לריבית פיגורים. ולמה? בגלל שריבית פיגורים היא משהו שנגרע מכוחה בסעיף מאוחר יותר.
בשיחות עם משרד המשפטים היה ברור לנו שהכוונה היא גם ריבית פיגורים שנצברה לאחר תחילת ההליכים. דיברתי עם ספי והוא אומר שהכול מובן כי זה כלול בהגדרה של חוב עבר. אבל גם ריבית מוסכת והכול כלול בהגדרה של חוב עבר. אני כפרשן הייתי אומר מה פתאום מדגישים פה לרבות ריבית פיגורים? בגלל הבעיהה של 243. ואז הייתי אומר כמו ששם במעמד נחות ריבית פיגורים שנצברה במהלך ההליכים, אותו דבר גםם פה. אגב ההגדרה של חוב עבר, כתוב עד למועד הפירעון, וצריך לתקן את זה עד לפירעון, לא עד למועד הפירעון שנקבע, זו נקודה אחרת מה שענית לי. צריך לתקן את זה לא עד למועד הפירעון של החוב שיכול היה להיות, אלא עד לפירעון בפועל, זה כתוב. אבל לא משנה כרגע הנקודה הזאת. הכוונה של החוק פה היא להוציא את הלכת בנימין, שריבית מוסכמת וריבית פיגורים, אם הצדדים מסכימים לגביה, אז יכול להיות. מה שאני מבקש, יכול שתכלול ריבית פיגורים, לרבות ריבית שנצברה לאחר תחילת הליכי חדלות פירעון. דיברתי עם ספי, הוא חושב שזה מובן, אני חושב שזה פחות מובן, והייתי מבקש לכתוב את זה במפורש. שוב, אין לנו מחלוקת מהותית.
גור בליי:
שלום לרנר:
לא, לא, יש פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת, שופט שעוסק בענייני פירוקים שקבע שהסכמה של הצדדים לא תקפה בעניין הזה. לכן צריך להדגיש את כל העניינים האלה.
יוסף חיים זינגר:
ההוספה שהתמורה יכול להיות שתכלול ריבית פיגורים – בעיני גם היא הייתה למעלה מן הצורך. כלומר, היה ברור שזה הדין, ולא היה צריך להוסיף את זה. הוספנו את זה לבקשתו של פרופסור לרנר, בקשת איגוד הבנקים, כדי להבהיר את אותה נקודה. מעבר לזה, אני חושב שאין צורך לפרט יותר מדי. זה נראה לי לא נכון, גם זה פירוט שהוא למעלה מן הצורך. שנית, ככל שאנחנו מפרטים בנקודה מסוימת יותר מדי, זה תמיד הופך להיות שאלה של הסדר שיהיה על מקומות אחרים. אין מחלוקת עקרונית בינינו, זו רק שאלה של ניסוח.
היו"ר ניסן סלומינסקי:
צריך להבין שברגע שאתה מפרט, אתה גורע. אם אתה מפרט – הוא אומר – תפרט את הכול. אם אתה לא מפרט, אז אל תפרט כלום.
גור בליי:
ההצעה היא לרבות ריבית שנצברה.
יוסף חיים זינגר:
לא, פירטנו. פירטנו ריבית פיגורים בגלל שיש היבט מסוים שבו דינה של ריבית הפיגורים שונה מסעיפים בהמשך. ואכן, למעלה מן הצורך פירטנו את זה. עוד פעם, זו שאלה ניסוחית שאין לנו עמדה חזקה לכאן או לכאן. מבחינתנו גם כך טוב, וגם כך טוב. אני חושב שהחוק כמו שהוא ברור, אני לא רואה סיבה להוסיף. אבל אם הוועדה רוצה להוסיף, אז אני חושב - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי:
להוסיף מה?
יוסף חיים זינגר:
כאן התכוונתי בגלל שהפסיקה אמרה משהו שונה, אז אתה משנה את הפסיקה.
גור בליי:
אבל זה נותן מענה. ברגע שאתה מבהיר שזה יכול לכלול ריבית פיגורים, לכאורה - - -
שלום לרנר:
ריבית פיגורים עד תחילת ההליכים דינה כקרן לכל דבר ועניין. מה שחשוב להדגיש, ריבית פיגורים שאחרי תחילת ההליכים. הוא מסכים לזה, רק - - -
יוסף חיים זינגר:
גור בליי:
אז כדאי שנכניס את זה. עדיף שנכניס.
היו"ר ניסן סלומינסקי:
אם לא תכניס את זה עכשיו, זה ייראה כאילו זה לא.
גור בליי:
הובהר לפרוטוקול שכן.
נעמה מנחמי:
הובהר בפרוטוקול שכן.
עם כל הכבוד לפרוטוקול, בואו נשאל עורכי דין מהשטח כמה פעמים הם מביאים ראיה ומסתכלים בפרוטוקול ועדת החוקה, עם כל הכבוד שאני רוחש לוועדה.
היו"ר ניסן סלומינסקי:
אם יש מישהו שלא מסתכל, אז אני אבקש ממנו לצאת. אם הוא לא – מה יש לו לעשות פה? זה לא יעלה על הדעת אפילו. אמרו לי שופטים שהם מעיינים בדקדקנות רבה בדיונים פה. שוב, יכול להיות שאלו השופטים ולא עורכי הדין.
שלום לרנר:
אבל עדיין, מעיינים יותר בחוק מאשר בפרוטוקול.
היו"ר ניסן סלומינסקי:
אם אפשר להוסיף.
היו"ר ניסן סלומינסקי:
יוסף חיים זינגר:
כן.
היו"ר ניסן סלומינסקי:
אז אם הדין הוא דין, למה שלא נכניס – בפרט כשהוא אומר שיש פסיקה אחרת, אז למה שלא נכניס את זה? אם אתה אומר שהדין הוא דין.
קריאה:
הדין הזה תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון. יש ערעור על ההחלטה הזאת של השופט עילבוני, והדיון קבוע ל-14 בדצמבר.
יוסף חיים זינגר:
קריאה:
כן, הצעת החוק אומרת את הדברים.
לא, לא החלטת בית המשפט, אלא דין הוא דין זה מושג. האם זה מה שהחוק רוצה באמת? אם זה מה שהחוק רוצה – ועלתה השאלה – שייכתב.
שלום לרנר:
קריאה:
בסדר גמור. מקובל.
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה