יום שלישי, 18 במרץ 2014

נ. קוריס ושות' - דוגמניות בפייסבוק בעידן חוק התקשורת

דוגמנית הספאם בעידן אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק/
עורך דין איתי רזניק, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין

מי לא קיבל במהלך חיו הקצרים בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת, הצעת חברות שאי אפשר לסרב לה?
דוגמנית מקסימה, עלמת חן תמימה שולחת אלי בקשת חברות לגיטימית.. והרי לא סתם השקעתי בתמונת פרופיל אטרקטיבית, או אולי עסקינן ברובד נוסף של עולם הפרסום, קרי, וירוס פרסומי במעטפת עלמת חן שבסך הכול מעוניינת להוציא ממני כמה לירות בדרך עקיפה וחייכנית?
שמח וטוב לב אני מאשר את בחירת ליבי החדשה ומודה לה' שסוף סוף שפר עלי המזל הטוב..או שלא..לא עברה דקה ואני מקבל הודעה למייל הפרטי שלי מעלמתי הנחמדת אשר מזמינה אותי באופן אישי למסיבה שלטענתה אסור לי להחמיץ ובאדיבותה היא אף מאפשרת לי להזמין עוד חברים.
בעודי מוקסם מהאור שעולה מהזמנתה התמימה, אני מקבל עוד הצעת חברות והפעם מדוגמנית אף יותר מקסימה וכובשת שאם יש לה קמצוץ של אופי טוב אני סוגר איתה חופה וקידושין. אך למצער לאחר אישור מצידי להצעת החברות, הפלא ופלא אני מקבל עוד הזמנה לבר ידוע בעיר שמאפשר לי גם הפעם להזמין את כל החברה. אולי היא באמת רוצה להכיר את כל החברים שלי?
האם עצם הסכמתי התמימה להצעת חברות של פלוני או אלמוני, מאפשרת מבחינה חוקית לאותו אדם לשלוח לי מיילים הפותחים בפני ללא רצוני  או הסכמתי את כול מרכולתם הן באופן ישיר והן עקיף? הייתכן שעסקינן במצג שווא של אנשים אשר מנצלים פלטפורמות של רשתות חברתיות לצרכים כלכליים אישיים תוך מעטפת  שקרית של רצון לחיבור חברתי ?

בואו נצלול לסעיף ס' 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008.

" הודעה אלקטרונית " – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
" דבר פרסומת " – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
" מפרסם " – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו;
ס' 30 (א)(ב) - לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת;
המחוקק למעשה זורע באדמת החוק מבחנים חדשים והוראות ספציפיות לעניין "דואר זבל" במטרה להצמיח נורמות חברתיות תקינות המבדילות בין דואר חברתי לגיטימי לדואר פרסומי המצריך אישור ספציפי.
אם ניצוק לתבניות הסעיף הנ"ל את מקרה הדוגמנית החביבה נוכל לקבל תמונה ברורה האם עסקינן ב"דואר זבל" המזכה אותנו בזכות לתבוע בגין הפרה על החוק או שמה עסקינן במייל תמים .
ההזמנות לאירועים ולמסיבות הועברו ברשת האינטרנט אל הנמען והן ניתנות לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת, ההזמנות מכילות מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד הוצאת כספים ושתוכנו של הפרסום עשוי לקדם את מטרותיו או עסקיו של המפרסם, במקרה דנן לא ניתנה שום הסכמה מפורשת מראש של הנמען לעניין שיגור דבר הפרסומת, ההסכמה הבלעדית שניתנה על ידי הנמען היא לאשר לאותה פלונית להיות חברה בתוך רשת חברתית מתוך רצון לקשר אישי ולא עסקי.
ס' 30(א)(ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:  (א)  היותו דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
כאשר אנו שוזרים למקרה דנן את הוראות סעיף ס' 30 ה (1) ניתן להבחין כי ההודעות אינן מלוות כלל במילה "פרסומת" בכותרת ההודעה,עובדה המעידה על הרצון להטעות ולנצל גולשים תמימים.
סוגיית היחצנים היא רק דוגמה לקלות הבלתי נסבלת של המפרסמים להטעות את ציבור משתמשי הרשתות החברתיות, בכל מיני שיטות ציניות  הנגועות בחסרות תום לב, וזאת על מנת לקדם עסקים ולנפח כיסים.
תנסו ליצוק את המקרה שלכם לתבניות החוק ולראות האם גם אתם נפלתם למלכודת הספאם ואם כן אז דעו לכם שבית המשפט יכול לפסוק בגין כל הודעת ספאם שקבלתם עד 1000 ₪ פיצוי, קרי אם קבלתם לדוגמה 10 הודעות "דואר זבל" בית המשפט יכול לפסוק לטובתכם סכום של עד 10,000 ₪.  




אז בפעם הבאה שאתם מקבלים הצעת חברות "אטרקטיבית" נא לא לרוץ לרבנות ולסגור על חתונה, מקסימום במקרה הטוב אפשר לסגור על תביעה קטנה.

עו"ד נועם קוריס מבחנה של גוגל לעזור בארגון המידע העולמי והפיכתו נגיש לכולם

גוגל מעל לחוק/ נ. קוריס ושות' עורכי דין 12/2007

לפני לא הרבה שנים, כשרק נכנסו המחשבים לתודעתנו, התרבו הקלישאות על כך שהמחשב הוא האשם בטעות ולא האדם שהפעיל אותו, מאז חלה התפתחות ניכרת בטכנולוגיה.
הקלישאה שהמחשב אשם התחלפה בשנים האחרונות בכך שהתוכנה אשמה, האם הגיע הזמן שהאדם שהמציא ומפעיל את התוכנה יתקן את הטעויות ?
הצהרות גוגל ישראל, המתנערות מהכנסות המיליארדים כחברת פרסום (לפחות כך נכתב על חשבוניות המס שמנפיקה גוגל אדוורדס) והטענות כי גוגל הנה אך ורק אמצעי חיפוש דיגיטלי אינן עומדת במבחן המציאות.
במקביל להתעצמותה של גוגל והפיכתה לכוח שולט באינטרנט ובחיי מיליארדי אנשים, פסעה עד כה גוגל בין הטיפות, מבלי שבישראל נאכפו כנגדה חוקי המדינה ותוך שלמעשה גוגל מתעלמת מריבונות השלטון, במדינת ישראל.
בסין למשל, החליטה גוגל לקבל את חוקי המדינה, ושינתה את המבנה הטכנולוגי של מנוע החיפוש, כך שיצנזר פרסומים האסורים על פי חוק בסין. (פורסם בy-net  25.01.06)
האדם גם בגוגל, עדיין חזק מהמכונה, כמתכנתי גוגל רוצים לשנות את האלגוריתמים לחיפוש, בכדי שיתאימו לחוקי מדינה ריבונית הם יכולים.
לאור פירסומים אנטישמיים קשים, פירסומים מכחישי שואה ועוד פרסומים אחרים האסורים על פי דין הצהיר מר מאיר ברנד, במסגרת כנס "שנאה באינטרנט" שנערך ביום 12.11.2007 כי:
"גוגל אינה, ואסור שתהפוך, לפוסק המרכזי לגבי מה שמופיע או אינו מופיע ברשת. על כך צריכים להחליט הממשלות שבחרנו ובתי המשפט".
בפועל לדעת רבים, בהצהרה זו של מר מאיר ברנד, נראה שיש משום התעלמות של גוגל ישראל, כדבר שבשגרה, ממגוון חוקים ודינים, תוך עשיית עבירות פליליות לכאורה בישראל.
היתממותה של גוגל ישראל, כי היא מפרסמת כל מידע ותוכן בצורה שווה, הנה למעשה הודאה לכאורה, בעשיית עבירות פליליות ועוולות אזרחיות, אשר חלקן מובאות כדלקמן:
פרסום המרדה - סעיף 134 לחוק העונשין
הגדרה בסעיף 139, כי העדר תשומת לב או העדר זהירות בפרסום, לא יהוו הגנה בידי המפרסם, היסוד הנפשי בעבירה זו אם כן, די שיהא בפזיזות או בקלות דעת.
פרסום הקורא לגזענות – סעיף 144ב לחוק העונשין
הסעיף קובע תקופת מאסר של עד 10 שנים, וכאשר אין מדובר בהחזקת חומר בכוונה זדונית, שנה בלבד.
חוק איסור לשון הרע קובע כללים לגבי פרסום לשון הרע במעגל שני, כלומר חזרה על פרסומי לשון הרע שפרסם אדם אחר ומטיל אחריות, אזרחית ופלילית, גם על מפיץ לשון הרע במעגל השני.
סעיף 25 לחוק איסור לשון הרע, מחייב גם את המפרסם, לפרסם כל עדכון בפרטים הנוגעים לפרסומים על תיקים משפטיים, חקירות משטרה וכדומה.
פרסום לפי סעיף 25א חייב להיעשות בהבלטה ראויה ובאותה הדרך שבה פורסמו הדברים מלכתחילה.
פגיעה ברגשי דת – סעיף 173 לחוק העונשין
פרסום שיש בו בכדי לפגוע ברגשי הדת, אף אם נשעה בפזיזות ו/או בקלות הדעת ולא מתוך כוונת זדון דווקא.
איסור פרסום בדבר שירותי זנות ופרסום דברי תועבה – סעיפים 205א – 205ג, סעיף 214
היסוד הנפשי הנדרש לשם עשיית העבירה הנו פזיזות ו/או קלות ראש בלבד
חוק הגנת זכויות יוצרים אוסר גם הוא, על העתקה ושימוש ביצירות מוגנות, על ידי מעגל שני, כך שגם פרסום יצירה מוגנת באמצעות אתר מפר, על ידי גוגל, אינה לגיטימית לכאורה, בהתאם לחוקי מדינת ישראל (עבירה פלילית ועוולה אזרחית).
חוק עוולות מסחריות, קובע בסעיף 2 איסור על פרסום תיאור כוזב של עסק, עוסק, מקצוע או שירות, העוולה הינה עוולה אזרחית הקובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בשווי של 100,000 ₪, לכל הפרה.
רשימת החוקים, הסעיפים והדינים, בהם מחויב כל אדם או תאגיד במדינת ישראל ואשר דורשים למען שמירת הסדר החברתי, על הימנעות מפזיזות וקלות דעת ועל בדיקה ראויה ונאותה טרם פרסומים הנה עוד ארוכה וכוללת בין היתר גם את סעיפים 159 ו- 168 לחוק העונשין.
גוגל, שיצרה לעצמה תדמית חיובית בתחילת דרכה, כאשר סיפקה במשך שנותיה הראשונות את כל שירותיה בחינם אין כסף, מנצלת עתה עד תום את כניסתה השקטה והידידותית לכל בית ובית בישראל ומנצלת בצורה צינית את חוסר ההבנה של מרביתנו לגבי הדרכים הטכנולוגיות בה היא פועלת, בהיתממות מקוממת שכן לטענת גוגל, כך התוכנה עובדת ואנחנו לא מתערבים...
זו רק שאלה זמן, עד שנתעשת כולנו ונבין שלא המחשב ולא התוכנה אשמים, מאחורי התוכנה והמחשב יושבים אנשים, אנשי גוגל שפועלים, מה לעשות, בכדי להרוויח עוד ועוד כסף לכיסם ולכיסי בעלי המניות, הבוסים באמריקה.
ברור שמדינה שרוצה לשמור על ריבונותה חייבת להיות זהירה ביחסה אל גוגל, הענק השקט הזה שעושה ככל העולה על רוחו, כי התוכנה שלו היא אוטומטית, ברור שכאזרחים במדינה, גם לנו יש חלק בסיפור וגם אנחנו רוצים להגן על הילדים שלנו, שיושבים בבית וניזונים מאותו ענק בעל חזות ידידותית, שעושה בשקט ככל העולה על רוחו.
מה אומר על כך מנכ"ל גוגל ישראל ?
"ברנד נשאר נאמן לניסוח התאגידי: "המטרה של גוגל היא לעזור בארגון המידע העולמי ולהפוך אותו נגיש לכולם. יכול להיות שבדרך מתחרה גוגל בחברות כאלה או אחרות. אנחנו לא דורסים"  (פורסם במעריב באינטרנט 21.02.06).
לפני שיהיה מאוחר, לפני שגוגל תפרסם גם על קורא מאמרי זה לשון הרע, פירסומי תועבה או הסתה לגזענות כנגד העם היהודי (כמובן על שרתים בחו"ל), מוטב לדעתנו, כי גם במדינת ישראל, תקפיד גוגל על חוקי המדינה ותצנזר, בדיוק כמו בסין, את הפרסומים שהמנוגדים לחוק.
יפה שעה אחת קודם.


הכותב הנו עורך דין נועם קוריס ממשרד נ. קוריס ושות' העוסק בדיני אינטרנט.

יום שני, 17 במרץ 2014

N. KURIS LAW FIRM Action: Bank Yahav and Hellman Aldobi not paid interest


Action: Bank Yahav and Hellman Aldobi not paid interest
According to the plaintiff, Bank Yahav and White Aldobi violated the rules of the provident fund by failing to pay interest as required by the regulations. Hellman Aldobi: "we have not received the statement of claim and in any event we acquired the funds Yahav until March 2008"
Claim and request to certify it as a class action in 12 million, was filed yesterday (Tuesday), the Jerusalem District Court against the Bank Yahav and Hellman Aldobi Provident Fund, alleging misleading consumers.
According to the representative plaintiff, Jacob forever, and Weisberg, Bank Yahav and Hellman Aldobi which transferred the management of provident funds, violated the rules of the provident fund and back funds contrary to law, it and other colleagues who deposited their savings funds, by avoiding paying them interest that they were required to pay under the articles of funds.
Plaintiff argues in addition that Yahav and Aldobi violated the statutes of at least six Provident Fund (plowing, Arad, Rotem, Telem most vigorous and total confidence) back money they were not entitled to charge under the provisions of statutes, and violated their fiduciary duty to their for him and the other members thus taken additional steps that have serious misrepresentation against the members of the fund.

The plaintiff also claimed that Yahav and Aldobi not warned the members that they will not pay interest cash flows, and that they intend to require participation in the losses of the fund, contrary to the statutes published.According to the representative plaintiff, by attorneys Noam Kuris, Shavit Amram and Dalit Brenner - Ulitzky from Noam Kuris Co., regulations of the fund states that "any member of the fund deposit or deposit will be credited interest credit fund for the period commencing on the day following the day of deposit and ends at the end of the month." However, according to the representative plaintiff, Yahav and Aldobi did not keep the provident fund in accordance with the regulations, but issued as if they intend to manage the funds in accordance with the policies set.
Representative plaintiff seeks to set up a group that represents plaintiffs as members of the funds deposited in relevant and / or transferred funds to the respondents for 2004-2009, and argues that these members will be entitled to receive a refund for the amount collected from them illegally.Overall estimates the class action plaintiffs damages of $ 12 million.

"The Bank operates in accordance with the law"

According to Noam Kouris attorney representing the class action: "Until 2004, the law required the Bank Yahav et al Hellman Aldobi pay interest to members new and they present to the public. In 2004 the law changed and are no longer obligated to pay interest under the law, but they stopped paying the interest, although you their publications provident fund articles are not changed has been five years. "
Mehlman Aldobi response: "we have not received the lawsuit, and in any case, Hellman Aldobi by the funds Yahav until March 2008."
Bank Yahav said: "As yet received the lawsuit, at this stage we can not comment on the issue. Nevertheless, the Bank operates according to law, as that change from time to time."
נ. קוריס 

יום ראשון, 16 במרץ 2014

נ. קוריס ושות' עורכי דין - על זכות הייצוג באמצעות עורכי דין בישראל, הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק

זכויות האדם בישראל/ נועם קוריס, משרד עורכי דין

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדיןבמדינת ישראל.

מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05 לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי הענייןוכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.
.
עו"ד נועם קוריס, משרד נ. קוריס עורכי דין ומגשרים




ארכיון הבלוג

נ. קוריס ושות' עורכי דין - זכות הייצוג

זכויות האדם בישראל/ נועם קוריס, משרד עורכי דין

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.

מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירהועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפהאיתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.
.
עו"ד נועם קוריס, משרד נ. קוריסעורכי דין ומגשרים