יום שלישי, 18 במרץ 2014

נ. קוריס ושות' - דוגמניות בפייסבוק בעידן חוק התקשורת

דוגמנית הספאם בעידן אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק/
עורך דין איתי רזניק, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין

מי לא קיבל במהלך חיו הקצרים בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת, הצעת חברות שאי אפשר לסרב לה?
דוגמנית מקסימה, עלמת חן תמימה שולחת אלי בקשת חברות לגיטימית.. והרי לא סתם השקעתי בתמונת פרופיל אטרקטיבית, או אולי עסקינן ברובד נוסף של עולם הפרסום, קרי, וירוס פרסומי במעטפת עלמת חן שבסך הכול מעוניינת להוציא ממני כמה לירות בדרך עקיפה וחייכנית?
שמח וטוב לב אני מאשר את בחירת ליבי החדשה ומודה לה' שסוף סוף שפר עלי המזל הטוב..או שלא..לא עברה דקה ואני מקבל הודעה למייל הפרטי שלי מעלמתי הנחמדת אשר מזמינה אותי באופן אישי למסיבה שלטענתה אסור לי להחמיץ ובאדיבותה היא אף מאפשרת לי להזמין עוד חברים.
בעודי מוקסם מהאור שעולה מהזמנתה התמימה, אני מקבל עוד הצעת חברות והפעם מדוגמנית אף יותר מקסימה וכובשת שאם יש לה קמצוץ של אופי טוב אני סוגר איתה חופה וקידושין. אך למצער לאחר אישור מצידי להצעת החברות, הפלא ופלא אני מקבל עוד הזמנה לבר ידוע בעיר שמאפשר לי גם הפעם להזמין את כל החברה. אולי היא באמת רוצה להכיר את כל החברים שלי?
האם עצם הסכמתי התמימה להצעת חברות של פלוני או אלמוני, מאפשרת מבחינה חוקית לאותו אדם לשלוח לי מיילים הפותחים בפני ללא רצוני  או הסכמתי את כול מרכולתם הן באופן ישיר והן עקיף? הייתכן שעסקינן במצג שווא של אנשים אשר מנצלים פלטפורמות של רשתות חברתיות לצרכים כלכליים אישיים תוך מעטפת  שקרית של רצון לחיבור חברתי ?

בואו נצלול לסעיף ס' 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008.

" הודעה אלקטרונית " – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
" דבר פרסומת " – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
" מפרסם " – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו;
ס' 30 (א)(ב) - לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת;
המחוקק למעשה זורע באדמת החוק מבחנים חדשים והוראות ספציפיות לעניין "דואר זבל" במטרה להצמיח נורמות חברתיות תקינות המבדילות בין דואר חברתי לגיטימי לדואר פרסומי המצריך אישור ספציפי.
אם ניצוק לתבניות הסעיף הנ"ל את מקרה הדוגמנית החביבה נוכל לקבל תמונה ברורה האם עסקינן ב"דואר זבל" המזכה אותנו בזכות לתבוע בגין הפרה על החוק או שמה עסקינן במייל תמים .
ההזמנות לאירועים ולמסיבות הועברו ברשת האינטרנט אל הנמען והן ניתנות לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת, ההזמנות מכילות מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד הוצאת כספים ושתוכנו של הפרסום עשוי לקדם את מטרותיו או עסקיו של המפרסם, במקרה דנן לא ניתנה שום הסכמה מפורשת מראש של הנמען לעניין שיגור דבר הפרסומת, ההסכמה הבלעדית שניתנה על ידי הנמען היא לאשר לאותה פלונית להיות חברה בתוך רשת חברתית מתוך רצון לקשר אישי ולא עסקי.
ס' 30(א)(ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:  (א)  היותו דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
כאשר אנו שוזרים למקרה דנן את הוראות סעיף ס' 30 ה (1) ניתן להבחין כי ההודעות אינן מלוות כלל במילה "פרסומת" בכותרת ההודעה,עובדה המעידה על הרצון להטעות ולנצל גולשים תמימים.
סוגיית היחצנים היא רק דוגמה לקלות הבלתי נסבלת של המפרסמים להטעות את ציבור משתמשי הרשתות החברתיות, בכל מיני שיטות ציניות  הנגועות בחסרות תום לב, וזאת על מנת לקדם עסקים ולנפח כיסים.
תנסו ליצוק את המקרה שלכם לתבניות החוק ולראות האם גם אתם נפלתם למלכודת הספאם ואם כן אז דעו לכם שבית המשפט יכול לפסוק בגין כל הודעת ספאם שקבלתם עד 1000 ₪ פיצוי, קרי אם קבלתם לדוגמה 10 הודעות "דואר זבל" בית המשפט יכול לפסוק לטובתכם סכום של עד 10,000 ₪.  




אז בפעם הבאה שאתם מקבלים הצעת חברות "אטרקטיבית" נא לא לרוץ לרבנות ולסגור על חתונה, מקסימום במקרה הטוב אפשר לסגור על תביעה קטנה.

עו"ד נועם קוריס מבחנה של גוגל לעזור בארגון המידע העולמי והפיכתו נגיש לכולם

גוגל מעל לחוק/ נ. קוריס ושות' עורכי דין 12/2007

לפני לא הרבה שנים, כשרק נכנסו המחשבים לתודעתנו, התרבו הקלישאות על כך שהמחשב הוא האשם בטעות ולא האדם שהפעיל אותו, מאז חלה התפתחות ניכרת בטכנולוגיה.
הקלישאה שהמחשב אשם התחלפה בשנים האחרונות בכך שהתוכנה אשמה, האם הגיע הזמן שהאדם שהמציא ומפעיל את התוכנה יתקן את הטעויות ?
הצהרות גוגל ישראל, המתנערות מהכנסות המיליארדים כחברת פרסום (לפחות כך נכתב על חשבוניות המס שמנפיקה גוגל אדוורדס) והטענות כי גוגל הנה אך ורק אמצעי חיפוש דיגיטלי אינן עומדת במבחן המציאות.
במקביל להתעצמותה של גוגל והפיכתה לכוח שולט באינטרנט ובחיי מיליארדי אנשים, פסעה עד כה גוגל בין הטיפות, מבלי שבישראל נאכפו כנגדה חוקי המדינה ותוך שלמעשה גוגל מתעלמת מריבונות השלטון, במדינת ישראל.
בסין למשל, החליטה גוגל לקבל את חוקי המדינה, ושינתה את המבנה הטכנולוגי של מנוע החיפוש, כך שיצנזר פרסומים האסורים על פי חוק בסין. (פורסם בy-net  25.01.06)
האדם גם בגוגל, עדיין חזק מהמכונה, כמתכנתי גוגל רוצים לשנות את האלגוריתמים לחיפוש, בכדי שיתאימו לחוקי מדינה ריבונית הם יכולים.
לאור פירסומים אנטישמיים קשים, פירסומים מכחישי שואה ועוד פרסומים אחרים האסורים על פי דין הצהיר מר מאיר ברנד, במסגרת כנס "שנאה באינטרנט" שנערך ביום 12.11.2007 כי:
"גוגל אינה, ואסור שתהפוך, לפוסק המרכזי לגבי מה שמופיע או אינו מופיע ברשת. על כך צריכים להחליט הממשלות שבחרנו ובתי המשפט".
בפועל לדעת רבים, בהצהרה זו של מר מאיר ברנד, נראה שיש משום התעלמות של גוגל ישראל, כדבר שבשגרה, ממגוון חוקים ודינים, תוך עשיית עבירות פליליות לכאורה בישראל.
היתממותה של גוגל ישראל, כי היא מפרסמת כל מידע ותוכן בצורה שווה, הנה למעשה הודאה לכאורה, בעשיית עבירות פליליות ועוולות אזרחיות, אשר חלקן מובאות כדלקמן:
פרסום המרדה - סעיף 134 לחוק העונשין
הגדרה בסעיף 139, כי העדר תשומת לב או העדר זהירות בפרסום, לא יהוו הגנה בידי המפרסם, היסוד הנפשי בעבירה זו אם כן, די שיהא בפזיזות או בקלות דעת.
פרסום הקורא לגזענות – סעיף 144ב לחוק העונשין
הסעיף קובע תקופת מאסר של עד 10 שנים, וכאשר אין מדובר בהחזקת חומר בכוונה זדונית, שנה בלבד.
חוק איסור לשון הרע קובע כללים לגבי פרסום לשון הרע במעגל שני, כלומר חזרה על פרסומי לשון הרע שפרסם אדם אחר ומטיל אחריות, אזרחית ופלילית, גם על מפיץ לשון הרע במעגל השני.
סעיף 25 לחוק איסור לשון הרע, מחייב גם את המפרסם, לפרסם כל עדכון בפרטים הנוגעים לפרסומים על תיקים משפטיים, חקירות משטרה וכדומה.
פרסום לפי סעיף 25א חייב להיעשות בהבלטה ראויה ובאותה הדרך שבה פורסמו הדברים מלכתחילה.
פגיעה ברגשי דת – סעיף 173 לחוק העונשין
פרסום שיש בו בכדי לפגוע ברגשי הדת, אף אם נשעה בפזיזות ו/או בקלות הדעת ולא מתוך כוונת זדון דווקא.
איסור פרסום בדבר שירותי זנות ופרסום דברי תועבה – סעיפים 205א – 205ג, סעיף 214
היסוד הנפשי הנדרש לשם עשיית העבירה הנו פזיזות ו/או קלות ראש בלבד
חוק הגנת זכויות יוצרים אוסר גם הוא, על העתקה ושימוש ביצירות מוגנות, על ידי מעגל שני, כך שגם פרסום יצירה מוגנת באמצעות אתר מפר, על ידי גוגל, אינה לגיטימית לכאורה, בהתאם לחוקי מדינת ישראל (עבירה פלילית ועוולה אזרחית).
חוק עוולות מסחריות, קובע בסעיף 2 איסור על פרסום תיאור כוזב של עסק, עוסק, מקצוע או שירות, העוולה הינה עוולה אזרחית הקובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בשווי של 100,000 ₪, לכל הפרה.
רשימת החוקים, הסעיפים והדינים, בהם מחויב כל אדם או תאגיד במדינת ישראל ואשר דורשים למען שמירת הסדר החברתי, על הימנעות מפזיזות וקלות דעת ועל בדיקה ראויה ונאותה טרם פרסומים הנה עוד ארוכה וכוללת בין היתר גם את סעיפים 159 ו- 168 לחוק העונשין.
גוגל, שיצרה לעצמה תדמית חיובית בתחילת דרכה, כאשר סיפקה במשך שנותיה הראשונות את כל שירותיה בחינם אין כסף, מנצלת עתה עד תום את כניסתה השקטה והידידותית לכל בית ובית בישראל ומנצלת בצורה צינית את חוסר ההבנה של מרביתנו לגבי הדרכים הטכנולוגיות בה היא פועלת, בהיתממות מקוממת שכן לטענת גוגל, כך התוכנה עובדת ואנחנו לא מתערבים...
זו רק שאלה זמן, עד שנתעשת כולנו ונבין שלא המחשב ולא התוכנה אשמים, מאחורי התוכנה והמחשב יושבים אנשים, אנשי גוגל שפועלים, מה לעשות, בכדי להרוויח עוד ועוד כסף לכיסם ולכיסי בעלי המניות, הבוסים באמריקה.
ברור שמדינה שרוצה לשמור על ריבונותה חייבת להיות זהירה ביחסה אל גוגל, הענק השקט הזה שעושה ככל העולה על רוחו, כי התוכנה שלו היא אוטומטית, ברור שכאזרחים במדינה, גם לנו יש חלק בסיפור וגם אנחנו רוצים להגן על הילדים שלנו, שיושבים בבית וניזונים מאותו ענק בעל חזות ידידותית, שעושה בשקט ככל העולה על רוחו.
מה אומר על כך מנכ"ל גוגל ישראל ?
"ברנד נשאר נאמן לניסוח התאגידי: "המטרה של גוגל היא לעזור בארגון המידע העולמי ולהפוך אותו נגיש לכולם. יכול להיות שבדרך מתחרה גוגל בחברות כאלה או אחרות. אנחנו לא דורסים"  (פורסם במעריב באינטרנט 21.02.06).
לפני שיהיה מאוחר, לפני שגוגל תפרסם גם על קורא מאמרי זה לשון הרע, פירסומי תועבה או הסתה לגזענות כנגד העם היהודי (כמובן על שרתים בחו"ל), מוטב לדעתנו, כי גם במדינת ישראל, תקפיד גוגל על חוקי המדינה ותצנזר, בדיוק כמו בסין, את הפרסומים שהמנוגדים לחוק.
יפה שעה אחת קודם.


הכותב הנו עורך דין נועם קוריס ממשרד נ. קוריס ושות' העוסק בדיני אינטרנט.