המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הגישה הבוקר לבית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של קוסאי עבאס (23), אשר הורשע במעשה טרור של ניסיון רצח, בעקבות חלקו בלינץ' שבוצע כלפי מור ג'אנאשווילי בעיר עכו, במהלך אירועי "שומת חומות". הפרקליטות סבורה כי אף שהוטל על עבאס עונש מאסר ממושך של 17 שנים, היה ראוי כי בנסיבות החמורות והאכזריות של המעשים, אשר נצרבו בתודעה הישראלית, ימוצה הדין עם הנאשם ויושת עליו עונש חמור יותר, בשים לב שהעונש המירבי על עבירה מן הסוג בה הורשע עומד על 25 שנות מאסר.
כזכור, כנגד עבאס הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה בגין אחד המקרים הקשים מאירועי "שומר חומות" - מעשה טרור של לינץ' אכזרי ואלים שבוצע כלפי מור ג'אנאשוילי, בלב העיר עכו על ידי עשרות אנשים – רק בשל היותו יהודי. כתב האישום כלל תיאור פוגרום אכזרי שהוביל לפציעתו הקשה ולהשלכות קשות מנשוא על חייו של ג'אנאשווילי, אשר הוסטו ממסלולם עד ליום זה. עבאס היה מעורב בהפרות הסדר כבר מתחילתו של אותו הערב, כאשר יצא מביתו כשהוא רעול פנים על מנת לפרוק זעמו בצורה אלימה, ולבסוף השתתף בלינץ' שבו היה חלק מהמעגל הקרוב והמיידי. הנאשם הוא אחד הפורעים המרכזיים באירוע הלינץ', והוא זה אשר הכה בראשו של נפגע העבירה באמצעות מקל עץ בעת שהיה שכוב על גבו שותת דם ללא יכולת להתגונן מפני ההמון המוסת. הנאשם המשיך והכה את נפגע העבירה בראשו כאשר הוא שכוב על גבו, עיניו פתוחות, ראשו שותת דם והוא ללא תנועה. בגין האמור, עבאס הורשע בתום הליך ממושך בעבירת מעשה טרור של ניסיון רצח, ונגזר עונש מאסר של 17 שנים.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר וכן עו"ד עידית פרג'ון, הגישה הבוקר ערעור על עונשו של עבאס בטענה כי לא ניתן משקל מספק לנסיבות החמורות בהן בוצעו המעשים, החמורים בפני עצמם ממילא, וכי היה מקום למצות את הדין עמו. זאת, בפרט בשים לב לאווירה והעיתוי בהם בוצעו, ובהינתן שהמחוקק קבע עונש מירבי של 25 שנות מאסר לעבירה מן הסוג שביצע.
עיתוי המעשים: הפרקליטות סבורה כי מעשי טרור המטילים אימה ופחד, על רקע גזעני ובעת משבר ומערכה צבאית, הם מין החמורים שבדין. לא דומה ביצוע מעשה אלימות ממניע לאומני-אידיאולוגי במצב רגיעה, לביצוע המעשה במצב שבו "השטח תוסס", והיה מקום ליתן לכך משקל משמעותי. יודגש כי החומרה הרבה באירועים כדוגמת האירוע שלפנינו טמונה גם בדינמיקה של ההמון המוסת, כאשר כל מעשה של כל אדם בודד מוסיף ומשלהב את ההמון שסביבו, כאשר הצטברות המעשים יוצרת נחשול של אלימות והרס.
חומרת המעשים: באירוע חמור כל כך של מעשה טרור של תקיפה אלימה וחסרת רחמים, ממניע לאומני-אידיאולוג ומתוך מטרה להמית אדם – יש למצות את הדין עם המבצעים, לא כל שכן מי שחלקו במעגל המרכזי והאלים ביותר כמשיב בענייננו. העברת מסר כזה תתרום תרומה משמעותית למלחמה בתופעה בזויה זו, אשר מגבירה מתח ומלבה שנאה בין הקבוצות השונות באוכלוסייה ופוגעת ברקמה העדינה של החיים המשותפים בערים המעורבות ובמדינה כולה.
החמרת ענישה בעבירות טרור: המחוקק החמיר בחוק המאבק בטרור את העונש למעשי טרור, וגם בית המשפט העליון עמד על כך שיש להחמיר בענישה בעבירות אלו. עונש המקסימום הקבוע לצד עבירת ניסיון הרצח בה הורשע הנאשם הינה 25 שנות מאסר, והוא הורשע גם בעבירות נוספות. העונש המרבי מבטא את עמדתו הערכית של המחוקק ביחס לחומרת העבירות ומחייב ענישה מחמירה מזו שנגזרה על הנאשם.
הפגיעה הקשה בקרבן העבירה: בגזירת העונש לא ניתן גם משקל דיו לפגיעה החמורה בנפגע העבירה כתוצאה מאירוע הלינץ'. נזקים אלו מלווים אותו, כאמור, עד היום, ועוצמתם אינה מפתיעה בשים לב לחומרת התקיפה שעבר. לנפגע העבירה נגרם נזק קשה ביותר הנוגע לכל תחומי חייו – הגופני והנפשי.
לאור האמור, סבורה הפרקליטות כי אף שהוענש אשר הוטל על הנאשם הינו ממושך, הוא אינו הולם את חומרת מעשיו, האכזריות והעדר הרחמים שבאו לידי ביטוי באירוע בו הורשע. כמו כן, העונש אינו מבטא דיו את הענישה הראויה בגין מעשי טרור אלימים ממניע לאומני, לא כל שכן ניסיון רצח באירוע לינץ' על רקע לאומני. ענישה זו אינה משקפת את מעגלי הפגיעה הרחבים של מעשי הנאשם – מעבר לפגיעה החמורה בגוף ובנפש הקורבן הישיר להם – על הבטחון, על סדרי המשטר ועל הקיום המשותף בישראל.
